צימר מפואר , צימר בצפון לזוג , או אולי בכלל צימר בדרום !?

אשמדאי פתח את הדלת החורקת, ונכנס אל צימר מפואר גדול ויפה, עם שנדלירות ונברשות, והמון המון ספות. הרבה יותר ספות ממה שבנדם אחד צריך. זה היה מאוד מוזר. אשמדאי הסתכל סביבו, ושאל את הקול הלוחש "סליחה, פה זה צימר מפואר ?". אבל הקול לא נשמע...

"סליחה, פה זה צימר מפואר ?" שאל שוב אשמדאי, ומבין הספות נשמע קול עדין שאמר "לא!- פה זה צימר בצפון לזוג !. מי אתה?" "אני אשמדאי" אמר אשמדאי. "ומי אתה?" "אני שולמית!" נשמע קול צעקה רם, ומבין הספות התרומם תחת עם שיער וגוף. אשמדאי הלבין ואז הכחיל, ואז האדים, והצהיב, וכשסוף סוף הוא חזר לצבעו הסגלגל הרגיל, הוא אמר, אוי, אני מצטער, חשבתי שפה זה צימר מפואר . ככה אמרה לי הלחישה שבאבנים. "טוב, תשמע... אמרה שולמית, אפשר בעצם להגיד שזה גם צימר מפואר . אבל בראש ובראשונה, פה זה צימר בצפון לזוג !.

אשמדאי היה מבולבל. "אז נפלה פה טעות, או שלא נפלה פה טעות?"...

"שלום, אני רקובן" אמר רקובן, שיצא מבין הכריות. ולחץ את ידו המבולבלת של אשמדאי.

ופתאום נשמע רחש חשוד מאוד מחדר השירותים. מישהו או... אולי... משהו... הוריד את המים...

"פה זה לא צימר בצפון לזוג וגם לא צימר מפואר !" אמר קול רועד ודלת השירותים נפתחה. " פה זה צימר בדרום !"... יהוכבד יצא מחדר הנוחיות, וחיבק את כל הנוכחים המופתעים.... הוא לא שטף ידיים...

"לא לא... לא יכול להיות שפה זה צימר בדרום . אני זוכר בפירוש שפניתי מזרחה באשדוד" אמר אשמדאי. "סוף סוף אתה מדבר בהיגיון" חייכה שולמית (למרות שאף אחד לא יכל לראות את החיוך שלה כמובן),- "כמובן שזה לא יכול להיות צימר בדרום , הרי פה זה צימר בצפון לזוג , איך צימר בצפון יכול להיות בדרום? "זה מדהים מה שהטכנולוגיה המודרנית יכולה לעשות! חייך אשמדאי, וכולם יכלו לראות את החיוך שלו, כי הפרצוף והתחת שלו לא הוחלפו בלידתם.

"אני מאוד מבולבל" אמר רקובן. אני מרגיש משוכנע לחלוטין ברעיון שפה זה לא צימר בדרום אבל מצד שני, אין שום בעיה שזה יהיה גם צימר בצפון לזוג וגם צימר מפואר ". "מוזר מאוד" אמרה שולמית,- "מאוד מאוד מוזר"... "סליחה יקירתי, לא הבנתי מה אמרת כי הפרצוף שלך בתחת" העיר רקובן. "אמרתי שזה מאוד מוזר" אמרה שולמית, ורקובן אמר "אה".

"אני יכול להסביר הכל!" נשמע קול רועם מבין הקירות... "מי אתה!?" נבהלו כל הנוכחים. "אני הוא בעל הצימר, וגם הצימר בעצמו!" הכריזו הקירות... "אתה צימר שהוא בעלים של עצמו?" שאל אשמדאי. "כן", ענו הקירות. "מוזר מאוד..." אמרה שולמית. "מה?" שאל רקובן. "מוזר מאוד" אמרה שולמית בקול רם יותר. "אה", אמר רקובן...

"נו,- אז תסביר!" דחק יהוכבד בקירות,- "הרי אני שילמתי בפירוש בשביל צימר בדרום ועכשיו מתברר לי שאני בכלל בצפון!!!! "כן", אמרו הקירות, "לא ברור לי בדיוק מה הסיפור שלך, כי פה זה באמת בפירוש לא צימר בדרום אבל זה בהחלט צימר מפואר וגם צימר בצפון לזוג . "אתה מבין אדון צימר, בדיוק כאן מתחילה הבעיה שלי.- אם זה צימר בצפון לזוג , ואני שילמתי בשביל צימר בצפון לזוג , אז נראה לי הגיוני שנהיה פה רק זוג, ולא זוג ועוד שתי ווירדוז. "כן כן, אני מתנצל על התקלה הזאת. זאת הייתה תקלה טכנית במערכות שלי שגרמה לכך שכולכם תבואו לפה ביחד. קבלו את התנצלותי. "ההתנצלות שלך, עם כל הכבוד, שווה לתחת" אמרה שולמית והפליצה. זה ממש לא הוגן!"...

"כן, כן... את צודקת... את צודקת מאוד" אמרו הקירות מה דעתכם על טיול משותף של ארבעתם ל עין תמיר ול עין זיו בתור פיצוי על עוגמת הנפש?. "טוב" אמר רקובן, "בסדר" אמר אשמדאי, "על הכיף כיופק" צהל יהוכבד, "ממש לא,- זה לא מתקבל על הדעת בתור פיצוי, אני רוצה את הכסף שלי בחזרה!" צעקה שולמית. אבל אף אחד לא שמע אותה, כי הפרצוף שלה היה בתחת.