בתוך נחיר עצום של חנדקיל, זחלו שלושת גיבורינו במסע אחר בילוי זוגי
רומנטי מושלם.
הם חשקו ב צימרים בצפון ו מלונות בוטיק אבל מסביבם הייתה רק המון המון
נזלת. החנדקיל המצוי משיל את אפו 24 פעמים בשנה, ולמזלם הרב של גיבורינו, אחרי
שלוש שבועות באף החנדקיל, הם נשרו את תוך נהר צונן של חומצה גופרתית. "ב צימר
יוקרתי זה לא היה קורה" התלוננה שולמית. "גם
ב צימר מפואר יוקרתי זה לא היה קורה " התלונן יהוכבד. "תפסיקו להתלונן,
אם הייתי במקומכם, הייתי שמח שאני לפחות לא ב צימר מומלץ בצפון ". "למה,
מה הבעיה ב צימר מומלץ בצפון "? שאלה שולמית. "אין שום בעיה ב צימר
מומלץ בצפון , אבל אני באופן אישי מעדיף צימר יוקרתי , או לפחות צימר מפואר יוקרתי
. אבל במקרה שאין בכלל שום צימר יוקרתי בהישג יד, אני תמיד מעדיף לשחות בנהר של
חומצה גופרתית, והינה אנחנו,- נמסים לנו להנאתנו". "אני לא נהנת"
הצהירה שולמית. "זה בגלל שהפרצוף שלך מתחת לזרם החומצה" אמר יקולבד. שולמית ניסתה להתהפך, החליקה, והחלה לזרום
המורד הנהר. יהוכבד ויקולבד שחו אחריה, ושלפו אותה מהחומצה, ואז בה דינוזאור ושאל
אותם מה השעה. "ראיתה פה במקרה צימרים בצפון , או מלונות בוטיק? ". שאל
יהוכבד. "לא לא, חס וחלילה" צחק הדינוזאור, " צימרים בצפון ו
מלונות בוטיק אין פה, ברוך השם, אבל מעבר להרי החושך המוארים יש צימר יוקרתי,
ומעבר לנהר הקרח הפושר יש גם צימר מפואר יוקרתי ." "ומה בקשר ל צימר
מומלץ בצפון ?" שאל יהוכבד. "לא", את זה אין. אמר הדינוזאור.
"יש רק צימר יוקרתי , וצימר מפואר יוקרתי ." "זה יקר?" שאל
יהוכבד. "כן" ענה הדינוזאור. "ארבע ועשרים" אמר יהוכבד.
"מה ארבע ועשרים?" שאל הדינוזאור. "השעה" אמר יהוכבד.
"אה, תודה". אמר הדינוזאור. והלך לדרכו...
"השעה היא לא ארבע ועשרים" אמר יקולבד אחרי שהדינוזאור נעלם
באופק. "כן, אני יודע. שיקרתי לו. כי גם הוא שיקר לי כשהוא אמר שאין פה
צימרים בצפון ו מלונות בוטיק . "איך אתה יודע?" שאל יקולבד. "אני
יודע הכל" השיב יהוכבד...
"אז לאן יותר קל להגיע, ל צימרים בצפון, למלונות בוטיק , לצימר
יוקרתי, או לצימר מפואר יוקרתי ?" שאלה שולמית. "הכל קשה באותה המידה,
והכל מאוד מאוד קשה. אבל למזלנו אנחנו נמצאים במימד התשיעי, וקשה זה רך. לצערנו, זה
אומר גם שצימרים בצפון זה צימרים בדרום, מלונות בוטיק זה מלונות פופיק, צימר מפואר
יוקרתי זה פיליפיני מפגר, וצימר מפואר יוקרתי זה אני" "אתה?"
התפלאה שולמית. "כן, אני" חייך יהוכבד.
"אז מה נעשה?" שאלה שולמית. "נעבור למימד השמיני"
הציע יקולבד. "ושמה כל דבר הוא מה שהוא אמור להיות?" שאלה שולמית.
"לא", ענה יקולבד, "אבל שם ממש כיף".
